חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך- מה עושים?
שי בראונשטיין
תוכן עניינים
דימוי עצמי וביטחון עצמי משפיעים על תחושת הערך, על מערכות יחסים, על הצלחה בעבודה, על רווחה נפשית ובעצם על כל היבט בחיים. רבים פונים לטיפול רגשי כדי לחזק את הביטחון העצמי או להתמודד עם דימוי עצמי נמוך. אז מה הקשר ביניהם? ההבדלים ביניהם? והכי חשוב- מה ניתן לעשות?
כמה פעמים קרה שנכשלת במשהו וכעסת על עצמך? שלא הספקת משהו ונזפת בעצמך, קראת לעצמך עצלן? לא העזת לעשות משהו ואז ירדת על עצמך וקראת לעצמך פחדנית, או אפילו מילים קשות יותר? לצערי עבור יותר מדי אנשים התשובה לשאלות האלה היא איפשהו בין "מדי פעם" ל"כמעט כל הזמן". אבל זה קצת משונה כשחושבים על זה, לא? הרי כשאנחנו צופים בספורטאי, קבוצה או אמן שאנחנו מאוד אוהבים, אנחנו רוצים בהצלחתם ומעודדים אותם, מוחאים כפיים. כשחבר טוב ינסה לעשות משהו אנחנו ננסה בדרך כלל לתמוך, להגיד לו שאנחנו מאחוריו, שהוא יכול לעשות את זה ולהצליח. כלומר לאחרים אנחנו מנסים לתת יחס אחר, חיובי, או לפחות מבינים שזה עדיף ומועיל יותר. בהשאלה מהמשפט המוכר של הרב קרליבך: "כל ילד זקוק למבוגר אחד שיאמין בו", קל לנו יותר בדרך כלל להיות המבוגר הזה ולהאמין באחרים, אבל להאמין בעצמנו, להיות מבוגר טוב עבור עצמנו, לפעמים יותר קשה לנו לצערי.
ביטחון עצמי ודימוי עצמי משפיעים על החיים שלנו באופן כל כך קריטי ומורכב, אולי אפילו הרבה מעבר למה שנדמה לעיתים. מדובר בשני רכיבים שקשורים אחד לשני באופן הדוק, משפיעים האחד על השני ומושפעים האחד מהשני באופן מתמיד. יש הרבה עיסוק ושיח על ביטחון עצמי נמוך וחיזוק הביטחון העצמי, אך לעיתים זה מסתבך וקשה לעשות זאת. כך גם לא מפתיע שאנשים רבים פונים לטיפול על רקע סוגיות אלה או מוצאים את עצמם עוסקים בכך בטיפול גם אם לא בשביל זה הגיעו בהתחלה. אז אעשה קצת סדר בשני המונחים, בקשר ביניהם ובסוף אציע גם כלים להתמודד ולקדם את שניהם- האחד באמצעות השני.
מהו ביטחון עצמי?
המונח ביטחון עצמי מתייחס בעצם לאמונה שלנו בעצמנו, ביכולות שלנו לפעול, להתמודד, לשרוד, לבחור בחירות טובות ולתקן טעויות או בעיות כשאלה מופיעות. האמונה שנוכל להסתדר. כלומר אדם שמאוד בטוח בעצמו יוכל להתנהל בעולם בנינוחות יחסית, כיוון שהוא סומך על עצמו שהוא חזק, חכם, מוכשר ומוצלח מספיק על מנת לעשות דברים באופן טוב מספיק. בנוסף, הוא סבור שאפילו אם יהיו תקלות, טעויות או בעיות בדרך, הוא יוכל לשרוד אותן, להתמודד, לתקן, או במידת הצורך להסיק מסקנות ולשנות את בחירותיו או פעולותיו בהתאם, באופן שיוביל לתוצאה טובה מספיק. חשוב להדגיש שמדובר באמונה ביכולות האלה ולא בוודאות. כלומר היכולת לסמוך על עצמנו בלי לדעת בדיוק מה יקרה.
ההגדרה המעט רחבה וכללית הזו באה לידי ביטוי כמעט בכל דבר. הביטחון העצמי של אדם משפיע על כל החלטה ופעולה שהוא עושה. נוכל לראות דוגמאות קטנות ויומיומיות, כמו החופש והיכולת ליצור או לאפשר אינטראקציה עם כל אדם, אפילו במכולת, עם נהג המונית או כמובן כשרוצים להזמין מישהו או מישהי לדייט ובטח כשכבר מגיעים לדייט הזה. כל פעולה כזו מתאפשרת בזכות הביטחון שנוכל להתמודד עם כל דבר שאותו אדם יגיד, לענות לו, להביע את עצמנו באופן מספק, להבין אותו ולקיים את האינטראקציה באופן שהולם את הרצונות והצרכים שלנו. דוגמה נוספת שנשמעת אולי מובנת מאליה, היא היכולת לנוע במרחב ולהגיע ממקום למקום- אפילו כדי לנהוג או להשתמש בתחבורה ציבורית, אדם מוכרח להאמין שיש לו שורה ארוכה של יכולות ומיומנויות כדי להצליח להגיע מנקודה אחת לאחרת- החל ממציאת האוטובוס הרלוונטי או הדרך בה יש לנהוג, ועד התמודדות עם אנשים בדרך או יכולת להתרכז כל הדרך ולהימנע מתאונות דרכים. הפירוט הזה נשמע כמו דברים מאוד קטנים ואולי אפילו טריוויאליים, אבל ברור שבלי הביטחון העצמי שלנו, לא נוכל לבצע גם את הפעולות שנתפסות הכי מובנות מאליהן.
חיזוק הביטחון העצמי משפיע מן הסתם גם בדוגמאות גדולות ומורכבות יותר. כך למשל כדי לעבוד בעבודה שאני רוצה לעבוד בה, צריך ראשית להאמין שאדע לבחור את מה שטוב לי, אחר כך להאמין שיש לי את הכישורים הרלוונטיים או לפחות את היכולת לרכוש אותם. חשוב גם ביטחון בכך שאוכל למצוא מקום שיקבל אותי לתפקיד כזה, או לחילופין להקים עסק עצמאי בתחום. לאורך כל תהליך כזה ישנם גם שלבים שונים המורכבים מהמון נקודות קטנות שכל אחת דורשת ביטחון עצמי בפני עצמה: כדי למצוא את מי שיסכים להעסיק אותי למשל, אני צריך להיות בטוח גם ביכולת שלי לנסח ולכתוב את קורות החיים בצורה טובה מספיק, לאתר את המעסיקים הפוטנציאליים המתאימים, לתפוס את תשומת הלב שלהם באופן חיובי. וכל זה עוד לפני שהוזמנתי לריאיון עבודה, שעל מנת להגיע אליו ולעבור אותו אני מוכרח להאמין שיש לי את היכולת להגיע אליו פיזית, לעשות בו רושם טוב בנראות שלי, בדיבור והניסוח שלי, בשפת הגוף, הבעות הפנים וכו׳, להפגין ידע רלוונטי, באמצעות יכולת לנהל שיחה בצורה נעימה וכו'.
לכל התהליך הזה, שאפילו לא נעצר שם וכולל עוד הרבה פעולות והחלטות קטנות שלא פורטו, מקדים עוד תנאי בסיס שגם הוא כרוך בביטחון הזה- היכולת להתנהל במצבים של חוסר וודאות והאמונה שאעמוד בהם. ההסברים הללו מזכירים מעט את "תסמונת המתחזה", ולא במקרה. אדם חסר ביטחון עלול לחשוב שהוא לא באמת יודע, מסוגל או טוב מספיק, כמו שהוא נתפס, או מנסה להתפס. כלומר, הוא לא בטוח ביכולות שלו, בהיותו באמת איש או אשת מקצוע ברמה גבוה מספיק, אלא מתחזה.
אנחנו רואים אם כן שלא ניתן להימלט מהשפעתו של הביטחון העצמי. הוא נמצא בכל דבר שנעשה, נרגיש ונחשוב. ככל שהביטחון העצמי גבוה יותר כך גם היכולת והחופש לפעול בעולם, להשיג ולהרגיש איך שנרצה.
מהו דימוי עצמי?
בשונה מביטחון עצמי, הדימוי העצמי הוא כללי יותר ומתייחס לדרך בה אדם תופס את עצמו. זה כולל את מה שהוא חושב ומרגיש לגבי עצמו גם מבחינה פיזית ונראות, אך גם מבחינת תכונות, מאפיינים, חולשות, חוזקות, ערך וכו'. זה יכול להתבטא בדימוי עצמי גבוה או חיובי, בתפיסה של אנשים את עצמם כמושכים, יפים, אטרקטיביים, מוכשרים או אינטליגנטיים. אבל זה גם מתבטא בדימוי עצמי נמוך, אצל מי שתופסים את עצמם כמכוערים, טיפשים, חסרי יכולת וכישרון או מסוגלות.
לא במקרה לא ציינתי עד כה שום דבר קונקרטי מהמציאות לגבי כישורים, יכולות או ערך. כלומר לא התייחסתי למה שיש "באמת", אלא רק לאיך שאנשים תופסים את מה שיש ועד כמה הם בטוחים בכך. אדם יכול להיות באמת מאוד מוכשר, ידען ומוצלח בתחום מסוים במציאות, בעל פוטנציאל גבוהה מאוד, אבל זה לא מספיק. אם הוא לא תופס את עצמו ככזה הוא גם לא יכול להרגיש ביטחון ביכולות שלו לממש את הפוטנציאל ולהשתמש בכל הידע והכישורים הללו. לכן באופן טבעי גם פוחתים הסיכויים שינסה. כלומר, ניתן לראות שהדימוי והביטחון העצמיים הם אולי אפילו קריטיים יותר מאשר החלקים הקונקרטיים, האובייקטיביים יותר, המציאותיים לכאורה או המדידים.
חשוב לציין שאין לי כוונה לזלזל או לבטל את החשיבות של כישורים, ידע, יכולות או כישרון. הם חשובים מאוד ומועילים. אבל בהתבסס על ההנחות שתוארו עד כה, אפשר גם להבין איך אדם שיש לו פחות כישרון או פחות ידע, יוכל לצבור אותם ולהשתפר כמעט בכל תחום אם הדימוי העצמי שלו חיובי והביטחון עצמי גבוה. כי הוא יעז לנסות, להתמיד גם אל מול כישלונות, לשאוף ולהתקדם. במילים פשוטות, זה פחות חשוב כמה אדם השיג והגשים עד כה, מאשר עד כמה הוא מאמין שהוא מוצלח, יכול להשתפר, להתקדם ובטוח בכך.
מה הקשר בין ביטחון עצמי ודימוי עצמי? איך זה מסתבך?
על פניו הקשר בין שני הרכיבים שתוארו נראה מובן מאליו. אך במציאות, כמו תמיד, הדברים מורכבים יותר ומסתבכים. אחת הדרכים הנפוצות מאוד בה החיבור הזה בין דימוי עצמי, ביטחון עצמי ותוצאות מסתבך הוא הניסיון של אנשים להמריץ את עצמם באמצעות תוקפנות עצמית כמו שהראיתי בפתיחה. כולם מכירים מהסביבה והתרבות את דפוס ההתנהגות הזה כלפי חוץ- למשל מאמן נבחרת שצועק ויורד על השחקנים שלו כדי שיתאמצו יותר; בוס נוקשה שמשוכנע שאם "יחזיק את העובדים שלו קצר" ויפעיל עליהם לחץ כבד הם יעבדו קשה וטוב יותר; וכמובן הורים שבטוחים שאם יצעקו על הילדים שלהם, ידרשו מהם יותר ויצביעו תמיד על הכישלונות או החוסרים שלהם, ילדיהם יהיו מחוייבים יותר, חרוצים יותר ויגלו פתאום מוטיבציה ושאפתנות. אבל למרות שאנחנו כבר יודעים היום שבדרך כלל האסטרטגיה הזו לא עובדת, לא יעילה ואולי אפילו מזיקה, רבים תוקפים עצמם, במטרה להגיע ולהשיג את מטרותיהם. לפעמים אפילו באופן לא מודע. כשמתעכבים על זה מגלים לעיתים שאותם אנשים לא מאמינים שיפעלו או יתפקדו אם לא ינזפו בעצמם.
נוכל להדגים באמצעות בחור שרוצה להתקדם ולהתפתח מקצועית במקום העבודה שלו. אותו בחור ינסה אולי להבין מה דרוש על מנת להתקדם שזה כמובן חשוב. אבל אם יספר לעצמו שהוא לא מספיק חרוץ, שהוא עצלן, שהוא לא חכם מספיק, ובכלל הוא גם לא עושה רושם טוב ולא יודע לקיים קשרים נעימים הסיכויים שלו לא כל כך טובים. לעיתים זה עלול לקרות אפילו בלי שבדק מה הדרישות והתנאים. מצב כזה בבירור יקשה עליו להשיג את הקידום שרצה ואולי אפילו ימנע את האפשרות הזו לחלוטין, כי הוא יתקשה להעז ולהציג מועמדות לתפקידים בכירים יותר, שאינו מאמין שיוכל להשיג.
ועוד לפני שנדבר על קידום, ייתכן וגם בתפקידו הנוכחי ההתנהלות שלו תיפגם. אם הוא משוכנע למשל שלא יודע לקיים קשרים נעימים הוא עלול להיות מרוחק מראש כדי למנוע נזק, אבל כך מונע גם קשרים פוטנציאליים עם הקולגות, הלקוחות והמנהלים שלו. אם הוא מספר לעצמו שהוא לא חכם מספיק, הוא לא יוכל להרשות לעצמו לנסות להתמודד עם אתגרים או סוגיות מורכבות בהן יתקל, כי יאמין שזה לא ילך. לכן הוא עלול להימנע מהם בכל מידי דרכים, מה שיגרום לו להחמיץ הזדמנויות להוכיח את עצמו מול המנהלים שלו ולהפגין יכולות. וכל זה כאמור, בלי שזה משנה בכלל אם באמת יש לו את הכישורים הרלוונטיים או לא.
יחד עם זאת, הקשר בין דימוי עצמי, ביטחון עצמי ותוצאות עובד גם בכיוון ההפוך והחיובי. אפשר גם להשתמש בתוצאות טובות והישגים כדי לבנות ולחזק את הדימוי העצמי והביטחון העצמי. כך למשל, אם אנחנו מצליחים להעז, להתנסות בדברים גם אם אנחנו חוששים או לא בטוחים שנצליח, נוכל לצבור כך חוויות חיוביות של הצלחה ומסוגלות. גם אם מדובר תחילה בדברים קטנים שלאט לאט יגדלו ויתרחבו. לדוגמה, אם אותו בחור שדמיינו קודם לכן ירשה לעצמו להגיש מועמדות לקידום, או אפילו רק לנהל שיחה עם המנהלת שלו, על הרצון להתקדם והלבטים בנוגע לכך, הוא כבר פותח פתח לשינוי. ייתכן וזה לא יקרה או יסתיים כפי שחזה או קיווה, אבל אולי ההתפתחויות עשויות גם להפתיע אותו. למשל, הוא עשוי לגלות שהמנהלת שלו רואה אותו באופן חיובי יותר משחשב. אולי יגלה כי יש אפשרות לקדם אותו והמנהלת פשוט לא ידעה שהוא מעוניין עד כה, או לחילופין שהיא חושבת שדווקא יטיב איתו להתנסות בתפקיד אחר בחברה וכו'.
בכל אופן, בין אם התוצאות היו חיוביות בעיניו או לא, עצם התעוזה לנסות, כבר יכולה לבסס איזה ביטחון מסוים להבא. הניסיון יאפשר לשים לב לכך שהוא ניסה והתעמת עם משהו שמאוד הפחיד אותו. גם אם קיבל דחייה ונפגע, זו פעולה חיובית ומקדמת כי הוא יוכל להבחין שהצליח לעמוד אפילו בזה בזה. כלומר סביר שבפעם הבאה בה יחליט לנסות לעשות זאת, זה יכול להיות מעט יותר קל, כי הוא כבר יודע איך זה מרגיש וכבר זוכר שעבר את זה בשלום (גם אם לא בנעימים). לכן חשוב מאוד לשים לב גם להישגים קטנים, גם לפעולות שלא הובילו בהכרח לתוצאה רצויה, אבל ביטאו מסוגלות. כיוון שעצם היכולת לנסות ולפעול, להעז ואפילו לקחת סיכון להיכשל, היא הכרחית כדי להשיג כל דבר- קטן או גדול.
איך מחזקים ביטחון עצמי? איך משפרים דימוי עצמי?
כפי שראינו, הדימוי העצמי שלנו משפיע על הביטחון העצמי שלנו, שמשפיע על הבחירות והפעולות שלנו במציאות. באופן מעגלי, זה עובד גם בכיוון ההפוך והתוצאות במציאות יכולות להשפיע על הדימוי העצמי, שבתורו יכול להשפיע על הביטחון וחוזר חלילה. אז איך נוכל להשתמש בקשר הזה ביניהם לטובתנו? לשיפור הביטחון העצמי והדימוי העצמי? אציע כמה נקודות שיכולות לעזור לנו להשתמש במעגליות הזו לכיוון חיובי, בצורה טובה ומקדמת כדי לשפר את הדימוי והביטחון העצמי הנמוך:
לשים לב לשיח הפנימי שלנו- איך אנחנו מדברים אל עצמנו? על עצמנו?
קודם כל חשוב לשים לב לא רק איך אנחנו תופסים את עצמנו, אלא גם מה אנחנו אומרים לעצמנו, מה אנחנו מספרים לעצמנו. המוח שלנו מאמין למה שהוא שומע באופן מתמשך, אבל כשזה מרגיש אמיתי. חשוב לא להתעקש על מנטרות שמרגישות מלאכותיות, מוגזמות או מרוחקות או כאלה שאנחנו לא מסוגלים להאמין להן. במקומן נעדיף אמירות חיוביות, אבל אמינות. למשל ברגעים בהם משהו לא הולך יכולות לעבור בראש מחשבות כמו "אתה תמיד מפשל", "את לא מצליחה לעשות שום דבר", "אין לך מזל", "אתה כזה מטומטם" אבל נוכל גם לנסות ובאופן אקטיבי להגיד לעצמנו אמירות נעימות ומאפשרות יותר כמו "חבל שלא הצליח, אבל בפעם הבאה ילך יותר טוב", "מסקרן למה זה לא עבד…", "זה באמת היה קשה, אבל טוב שניסית, זה לא מובן מאליו", "מה אני יכול לעשות כדי שזה יצליח יותר?", "איזה מבאס זה שזה לא הצליח, אבל למדתי מזה לפעם הבאה" וכו'.
לערער על הדיבור השלילי
כשאנחנו בכל זאת מזהים מחשבות תוקפניות כאלה כלפי עצמנו, כדאי לנסות לענות עליהן. לא נוכל להתעלם או למנוע לחלוטין את המחשבות האלה בהתחלה, ואולי בכלל. אבל אפשר לנסות לייצר דיאלוג בין הקול הנוזף והדורשני הזה, לבין קול אחר, רך יותר, אמפתי, אוהב. אין הכוונה כמובן להיות נאיביים ולהתעלם מכל בעיה או מה שלא טוב, אלא להפסיק להתעלם ממה שכן טוב. כמו שהמציאות וכל האנשים הם אף פעם לא רק טובים, כך הם גם אף פעם לא רק רעים. חשוב לחפש ולהוסיף את החלקים החיוביים והנעימים, בעיקר איפה ומתי שאנחנו פחות מוצאים אותם. אם אנחנו מתקשים לאפשר דיאלוג כזה, למצוא קול חיובי כזה, אפשר לנסות לחפש וללמוד אותם במקומות אחרים. למהל ננסה לחשוב איך אנחנו מתייחסים לאנשים שאנחנו אוהבים? מה היינו אומרים להם במצב כזה? אפשר לחשוב על אדם שאנחנו מכירים שמתייחס אלינו בחמלה ואהבה ולחשוב מה הוא היה אומר לנו אם היה פה כרגע? אם עדיין מתקשים למצוא, אפשר לבחור דמות בדיונית- מסרט, ספר או סדרה למשל, או אפילו להמציא אותה לחלוטין. לבחור דמות רכה, חומלת, אוהבת ותומכת ולנהל את הדיאלוג הזה בין הקולות הקשים שעולים בנו לבינה.
חמלה עצמית
גם בשאר הזמן, לאו דווקא בהקשר של כישלונות או משימות, כשלא בהכרח עולות המחשבות הקשות, חשוב להקפיד על עמדה של חמלה כלפי עצמנו. נתרגל וננסה להגיד לעצמנו דברים חיוביים ומקדמים ולהפחית ככל הניתן בדיבור הנוקשה והתוקפני. לעודד את עצמנו, להפגין חמלה והבנה. להתמקם בעמדה יותר תומכת וסקרנית ביחס לעצמנו, ופחות נוזפת ומורידה. אם זה קשה, גם כאן ניתן להיעזר בדמויות אחרות, או בקשר שלנו עם אנשים שאנו אוהבים כפי הוצע בסעיף הקודם. לצערי הרבה פעמים קל לנו יותר להיות טובים לאחרים מאשר אל עצמנו. זה נשמע אולי קשה לעשות זאת, וייתכן וזה אפילו מעורר התנגדות או אפילו רתיעה או זלזול מסוים. אם כן שווה לנסות ולחשוב, למה בעצם אנחנו נרתעים כל כך מלתת לעצמנו יחס חיובי?
לאסוף הצלחות
כפי שכבר נאמר, המוח מאמין למה שהוא רואה או שומע שוב ושוב. אבל העובדה שמשהו קורה או נאמר לנו היא לא מספיקה. אנחנו צריכים גם לשים לב אליו. רבים מאיתנו מאוד מיומנים בזיהוי כל כישלון. אנחנו רגילים לתפוס הצלחות כמובנות מאליהן ולהתעלם מהן, אבל כשיש כישלון אנחנו ממש מתמקדים בו, חושבים עליו ולפעמים נותנים לו לצבוע את הכל. אם נצליח לזהות יותר את ההצלחות שלנו ולשים לב אליהן, נוכל גם לזכור שאנחנו מוצלחים, לייצר דימוי עצמי יותר חיובי, מורכב ומלא. כזה שלא מתמקד רק בחלק השלילי של התמונה אבל גם לא מתעלם ממנו. בנוסף, אם נשים לב להצלחות שלנו, זה יכול לעזור לנו גם מבחינה קונקרטית ופרקטית. נוכל כך ללמוד מאותן הצלחות, להסתקרן ולחפש מה עזר לנו להצליח, מה איפשר לנו את זה, כדי שנוכל אולי להשתמש בזה גם להבא ובהקשרים אחרים.
קבלה עצמית והפחתת שיפוט
בסופו של יום, לכל אחד יש רק את עצמו. אי אפשר להחליף או להיפטר מעצמנו, גם אם לפעמים היינו רוצים. והחיים שאנחנו חיים הם החיים שיש לנו כרגע. לא מדובר במבחן ואף אחד לא מחכה לנו בקצה עם פודיום ומדליות, אבל גם לא עם עונשים ונזיפות (לפחות על פי תפיסה חילונית מודרנית). לכן אין הרבה ערך במדידה עצמית מתמדת, חיפוש מתמשך אחרי מה טעון שיפור. מוטב יהיה לנסות לזהות באופן יותר ויותר מדויק את החוויה שלנו, התחושות והרגשות שלנו, על מנת שנוכל להתמודד ולשפר את מה שאפשר, מה שאנחנו באמת עוברים וחווים כאן ועכשיו. בסוף, כשנסתכל על החיים שלנו בדיעבד, כנראה שיהיה לנו חשוב יותר לראות שהיה לנו טוב, מאשר לוודא שלא נכשלנו בשום דבר. ככל שנקבל את עצמנו יותר ונשפוט את עצמנו פחות נוכל גם להכיר את עצמנו יותר ולכוון באופן מדויק יותר את הבחירות שלנו. כך, עצם היכולת לקבל את מה שיש, יכולה לעזור לנו לייצר עתיד שיהיה לנו אפילו טוב יותר.
סבלנות
כפי שאת רומא לא בנו ביום אחד, אף אדם לא השיג מטרות גדולות מאוד ביום אחד בלבד. אנחנו תמיד מתקיימים בתוך תהליכים מתמשכים שמשתנים ולוקחים זמן. משהו אחד נגמר, אחר מתחיל, לפעמים מצליחים בדברים, לפעמים רק באופן חלקי ולפעמים גם נכשלים. אבל תמיד הדברים ממשיכים לזוז, לקרות, תמיד אפשר לנסות שוב, או לנסות משהו אחר. אם נדרוש מעצמנו שכל פעולה שלנו תצלח בניסיון הראשון ולא נהיה סבלנים להתקדמות, התפתחות, שיפור הדרגתי ואף כישלונות, אנחנו נוביל את עצמנו לחיים של אומללות ותסכול בלתי פוסקים. זו תוצאה שהיא לא רק לא נעימה, היא גם לא מועילה לאיש. חשוב לזכור שגם כשזה מרגיש אחרת- אף אחד לא מצליח בהכל, ולאף אחת אין חיים שהם רק טובים. גם אם עכשיו קשה או לא מספיק טוב, גם אם אנחנו עדיין לא מצליחים או לא טובים מספיק במשהו, זה עדיין לא מעיד או קובע כי בהכרח יהיה כך גם בהמשך.
מתי כדאי לפנות לטיפול לחיזוק הביטחון העצמי ושיפור הדימוי העצמי?
אז מתי בכל זאת כדאי לפנות לטיפול? מובן שלכל אחד יש את ההקשר שלו שבו הוא חי, את המאפיינים והרקע שלו, ההיסטוריה והמורכבות שלו. לכן התהליך הזה לא זהה עבור כולם ולא יכול להיות. כמו כן, ברור שקל יותר להגיד או לכתוב לעומת הקושי לעשות וליישם את מה שפירטתי. אבל שווה לנסות ולהתנסות עם הכלים הללו. הם יכולים לסייע, במיוחד כעושים אותם שוב ושוב, גם אם זה לא תמיד מצליח מיד. אבל לפעמים תרגילים כאלה לא מספיקים ושינוי השיח העצמי פשוט לא עובד או לא מצליח. במצבים כאלה (ובכלל) שיח פתוח על הסוגיות האלה, עם אחרים (חברים, משפחה, בן או בת זוג, מטפל או כל אדם קרוב וסבלני) יכול תמיד לעזור לנו לראות דברים בצורה אחרת, מורכבת יותר. אפילו אם השיחה לא נותנת לנו את מה שרצינו, לכל הפחות היא יכולה לאפשר לנו לראות שהצלחנו לדבר על זה, עמדנו בכך והתמודדנו למרות הקושי, וכעת ניתן אולי לסמוך על עצמנו קצת יותר ולהתקדם משם.
במידה וזה לא מספק והדברים לא משתפרים, כדאי לשקול לפנות לטיפול ולבחון לעומק באופן מקצועי מה ניתן לעשות לחיזוק הביטחון העצמי ושיפור הדימוי העצמי. בין אם שמים לב שעדיין נמנעים מלעשות דברים או שתופסים את עצמנו באופן שלילי. אפילו אם מרגישים באופן כללי שאנחנו לא מצליחים לבנות ולנהל את החיים שלנו כמו שהיינו רוצים, גם אם לא יודעים בדיוק לשים את האצבע ולומר מה לא עובד, שווה להיעזר באנשי מקצוע. מטפל טוב יכול לסייע לזהות מה נתקע, נחסם או מונע מאיתנו את הדברים הללו ולעזור להתמודד, לפתור את זה ולהמשיך הלאה.
המאמר מבוסס על מחקרים וניסיון קליני מצטבר, אך הוא מנוסח באופן כללי ואינו מיועד לאבחן או להחליף טיפול אישי.
הצעד הראשון
נשמח להזמין אותך לשיחת היכרות קצרה, ללא התחייבות. זו הזדמנות להכיר, לשתף במה שעובר עליך, לשמוע קצת עלינו, לשאול את מה שחשוב לך לדעת וכמובן להתייעץ ולראות אם וכיצד נוכל לעזור או לחילופין להציע כיוונים מתאימים אחרים.


