חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך- מה עושים?

על פניו הקשר בין שני הרכיבים שתוארו נראה מובן מאליו. אך במציאות, כמו תמיד, הדברים מורכבים יותר ומסתבכים. אחת הדרכים הנפוצות מאוד בה החיבור הזה בין דימוי עצמי, ביטחון עצמי ותוצאות מסתבך הוא הניסיון של אנשים להמריץ את עצמם באמצעות תוקפנות עצמית כמו שהראיתי בפתיחה. כולם מכירים מהסביבה והתרבות את דפוס ההתנהגות הזה כלפי חוץ- למשל מאמן נבחרת שצועק ויורד על השחקנים שלו כדי שיתאמצו יותר; בוס נוקשה שמשוכנע שאם "יחזיק את העובדים שלו קצר" ויפעיל עליהם לחץ כבד הם יעבדו קשה וטוב יותר; וכמובן הורים שבטוחים שאם יצעקו על הילדים שלהם, ידרשו מהם יותר ויצביעו תמיד על הכישלונות או החוסרים שלהם, ילדיהם יהיו מחוייבים יותר, חרוצים יותר ויגלו פתאום מוטיבציה ושאפתנות. אבל למרות שאנחנו כבר יודעים היום שבדרך כלל האסטרטגיה הזו לא עובדת, לא יעילה ואולי אפילו מזיקה, רבים תוקפים עצמם, במטרה להגיע ולהשיג את מטרותיהם. לפעמים אפילו באופן לא מודע. כשמתעכבים על זה מגלים לעיתים שאותם אנשים לא מאמינים שיפעלו או יתפקדו אם לא ינזפו בעצמם.

נוכל להדגים באמצעות בחור שרוצה להתקדם ולהתפתח מקצועית במקום העבודה שלו. אותו בחור ינסה אולי להבין מה דרוש על מנת להתקדם שזה כמובן חשוב. אבל אם יספר לעצמו שהוא לא מספיק חרוץ, שהוא עצלן, שהוא לא חכם מספיק, ובכלל הוא גם לא עושה רושם טוב ולא יודע לקיים קשרים נעימים הסיכויים שלו לא כל כך טובים. לעיתים זה עלול לקרות אפילו בלי שבדק מה הדרישות והתנאים. מצב כזה בבירור יקשה עליו להשיג את הקידום שרצה ואולי אפילו ימנע את האפשרות הזו לחלוטין, כי הוא יתקשה להעז ולהציג מועמדות לתפקידים בכירים יותר, שאינו מאמין שיוכל להשיג.

ועוד לפני שנדבר על קידום, ייתכן וגם בתפקידו הנוכחי ההתנהלות שלו תיפגם. אם הוא משוכנע למשל שלא יודע לקיים קשרים נעימים הוא עלול להיות מרוחק מראש כדי למנוע נזק, אבל כך מונע גם קשרים פוטנציאליים עם הקולגות, הלקוחות והמנהלים שלו. אם הוא מספר לעצמו שהוא לא חכם מספיק, הוא לא יוכל להרשות לעצמו לנסות להתמודד עם אתגרים או סוגיות מורכבות בהן יתקל, כי יאמין שזה לא ילך. לכן הוא עלול להימנע מהם בכל מידי דרכים, מה שיגרום לו להחמיץ הזדמנויות להוכיח את עצמו מול המנהלים שלו ולהפגין יכולות. וכל זה כאמור, בלי שזה משנה בכלל אם באמת יש לו את הכישורים הרלוונטיים או לא.