מה זה טיפול EMDR?
שי בראונשטיין
תוכן עניינים
שיטת הטיפול EMDR פורסמה במקור לטיפול בטראומה ועיבודה באופן יעיל ומהיר יחסית באמצעות תנועות עיניים ומכאן גם שמה- Eye Movement Desensitization and Reprocessing (תנועות עיניים, הקהייה ועיבוד מחודש). אך במהרה התגלה כי אפשר להשתמש בה לטיפול במגוון רחב של בעיות וקשיים ובמגוון טכניקות נוספות חוץ מתנועות עיניים. כיום מטפלים שעובדים בשיטה זו יכולים לשלב אותה לפי הצורך בכל טיפול, כשחלקם מטפלים באופן בלעדי רק בשיטה זו וחלקם משלבים אותה ביחד עם גישות טיפול נוספות.
על מה EMDR מבוסס?
פרנסין שפירו, פסיכולוגית אמריקאית שהמציאה את שיטת הטיפול, סיפרה שגילתה אותה די במקרה. היא יצאה לטייל ביער באיזה יום בשנות ה-80, כשהייתה טרודה בכל מיני מחשבות. תוך כדי ההליכה ביער, היא שמה לב פתאום שכשהמבט שלה זז באופן חזרתי מצד לצד היא הרגישה טוב יותר והצליחה להתמודד טוב יותר עם אותן המחשבות. היא החליטה לבדוק את התופעה הזו יותר ברצינות ובאופן שיטתי ומדעי, ומשם זה הפך לפרויקט חייה. היא חקרה את התופעה ופיתחה שיטת טיפול שלמה ומבוססת שמסייעת לעבד חוויות טראומטיות ולטפל בהן באופן יעיל, באופן שלא דורש בהכרח עיסוק נרחב ומתמשך בחוויות הטראומטיות עצמן.
בתחילה הטיפול שימש כאמור לעיבוד אירועים טראומטיים קשים ולהקל תסמינים פוסט-טראומטיים, אך במהרה החלה שיטת הטיפול לשמש גם לכל בעיה אחרת כמעט- קצת כמו שקרה לפרנסין שפירו מלכתחילה, עם המחשבות שהטרידו אותה ביער. לאורך השנים EMDR נחקרה רבות ונמצאה כמאוד יעילה. מחקרים רבים מצאו עד היום כי השיטה טובה מאוד בהפחתת סימפטומים של טראומה ואף העלמתם, הפחתת חרדה, דיכאון ואפילו עבודה על סוגיות כמו הערכה עצמית נמוכה ועוד. כיום מכירים ביעילות השיטה הגופים הגדולים והמשמעותיים ביותר כמו למשל ארגון הבריאות העולמי והמועצה הלאומית לבריאות הנפש של משרד הביטחון. למעשה יש מי שאפילו מכנים אותה לעיתים בחיוך "פסיכותרפיה על ספידים".
לאורך השנים נעשו גם ניסיונות להבין, מעבר לרמת היעילות של השיטה, גם את המנגנון שעומד מאחוריה. כלומר לא רק האם היא עובדת, אלא גם איך ולמה. מחקרים שונים העלו השערות שונות ללא קונצנזוס חד משמעי. כיום התיאוריה שעומדת בבסיס הגישה ומסבירה אותה באופן הטוב והברור ביותר היא ה-AIP (adaptive information process). הנחת העבודה שהתבססה בהמון מחקרים עוד הרבה לפני המצאת ה-EMDR היא כי מרבית החשיבה וההתנהגות שלנו מעוגנת במעין ״תבניות״. זה מתחבר קצת להיגיון של התניה קלאסית, למי שמכיר, שעליו גם מבוסס במידה מסוימת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). ההיגיון פשוט ועל פיו כדי לחסוך אנרגיה המוח פועל במעין תבניות וכך הוא מקל על עצמו ויכול לפעול יותר מהר ויותר בקלות. למשל אני יכול לדעת שאני אוהב שוקולד כי טעמתי אותו פעמים רבות, בכל מיני הזדמנויות וזה היה טעים ועשה תחושות נעימות. כך נוצרה תבנית כזו שמחברת בין השוקולד והתחושות שהוא מעורר. לכן כשאראה שוקולד או אחשוב עליו זה יעלה תחושות נעימות, תיאבון או אפילו שמחה. למעשה אפשר לומר שאנחנו לומדים מהעבר כדי ליישם בהווה והעתיד, בלי שנצטרך לפענח שוב ושוב את אותה המציאות.
אבל כשאנחנו חווים אירוע קשה או קשה מדי, הרבה פעמים המוח יסגור אותו באיזושהי תבנית, כמו מעין ״קפסולה״ שמנותקת משאר רשת הזיכרונות שלנו. אותה הקפסולה מסמנת לנו סכנה גדולה, ולכן המוח, בשאיפה להגן עלינו, שומר אותה רגישה במיוחד. המטרה הבסיסית היא טובה- שנהיה דרוכים ומוכנים כמה שיותר מהר כלפי סכנה דומה כשהיא תגיע. כמו מעין מערכת חיסון שזוכרת את האיומים הישנים כדי להיות מוכנה כשהם יגיעו שוב.
כך, כמו עם השוקולד, גם דברים פחות נעימים נשמרים לנו כתבניות, אולי אפילו יותר בקלות ויותר חזק כדי לוודא שאנחנו שורדים ושמורים מפני סכנות. למשל כשמישהו עובר תאונת דרכים, הכאב והבהלה, חוסר האונים, הפחד ותחושת הסכנה נצרבים מהר מאוד בתוך תבנית. התבנית מחזיקה בתוכה את כל פרטי האירוע (אלה שבאמת רלוונטיים וגם אלה שלא). זה כולל את מה שקרה שם, עם המכוניות והאנשים, אבל גם את הרעשים, הריחות, המראות, התחושות בגוף, המחשבות והרגשות שלנו באותו האירוע. לכן כשנחווה גירוי שמעלה או מזכיר את אחד מהדברים הללו שנשמרו בתבנית, הוא עלול להציף בבת אחת גם את כל שאר הדברים שנשמרו שם. להחזיר אותנו חזרה לאותו האירוע. במקרים קשים זה נראה כמו הסצינות של פלאשבקים טראומטיים שכולנו מכירים מהקולנוע.
הרעיון בטיפול בכלל, ובטיפול EMDR בפרט, הוא לחזור אל אותן התבניות הרגישות, הקפסולות שנסגרו שם, להצליח לפתוח אותן ולתת להן להתערבב ולהשתלב עם שאר רשת הזיכרונות שלנו. כך בעצם אנחנו מעבדים את הזיכרון הזה מחדש באופן שאינו מאיים כל כך. חשוב לציין שאמנם אנחנו משתמשים במונחים כמו ״טראומה״ או ״זיכרון טראומטי״, אבל על פי הגישות שמפורטות כאן (איתן אנחנו גם עובדים), טראומה היא כל דבר שהשפיע עלינו ושינה את ההתנהגות שלנו. כלומר מדובר גם באירועים מסכני חיים כמו מלחמה, תקיפות אלימות או תאונות דרכים, אבל גם אירועים ״קטנים״ לכאורה, כמו למשל השפלה בבית הספר היסודי.
כדי להדגים את ההיגיון הזה נשתמש דווקא בדוגמה ״קטנה״ ויומיומית לכאורה- ילדה שהושפלה בביה״ס היסודי גדלה ועדיין מפחדת מדיבור מול קהל גם כאדם מבוגר. אותו הזיכרון של השפלה סגור כתבנית כזו בנפרד כפי שפורט. כך בכל פעם שהיא חושבת על סיטואציות בהן תתפוס מקום משמעותי או תבלוט בהקשרים חברתיים היא מרגישה מצוקה ופחד גדול, צורך להסתתר, להעלים את עצמה או לברוח. זה מזכיר לה את האירוע שעברה בילדותה והמוח מנסה להגן עליה מסכנה דומה למה שחוותה אז. היא נמנעה ממצבים כאלה רוב חייה והעדיפה לא למשוך תשומת לב. אבל כשהבינה שהיא רוצה להתקדם בעבודה, לנהל צוותים ולדבר מול שאר העובדים בחברה בפורומים רחבים אבל לא מצליחה לעשות זאת היא הגיעה לטיפול. בטיפול המטרה הייתה לפתוח את אותה התבנית ו״לערבב״ אותה עם שאר הזיכרונות של אותה אישה. למשל עם העובדה שכיום היא אישה מבוגרת וחזקה, עם ניסיון חיים, קשרים חברתיים רבים, זוגיות ומיומנויות שונות- מקצועיות, אישיות ובינאישיות. כלומר, אמנם כילדה לא היו לה הכלים להתמודד עם הסיטואציה הקשה שעברה, אבל כמבוגרת כבר יש לה יכולות מרשימות להתמודד איתה במידת הצורך, אם בכלל תיקלע אליה שוב. במילים פשוטות, התבנית הזו כבר לא משרתת אותה ולא מגנה עליה מסכנה. המציאות עצמה השתנתה, אותה אישה השתנתה, אבל התבנית והתחושות לא. לכן התבנית כבר לא מתאימה ואפשר לוותר עליה, לעדכן אותה.
מה עושים בטיפול EMDR?
בטיפול EMDR הטיפול כולל שיחה כמו שאר הטיפולים במטרה לזהות את הזיכרונות או הסוגיות שמפריעות, כמו גם את הכוחות והמשאבים החיוביים בחייו של המטופל. המטפל והמטופל מזהים ובוחרים ביחד סוגיה או אירוע מהעבר שמשפיע על המטופל ומטריד אותו. מאפיינים אותו, מדייקים ומחדדים ואז בתהליך עיבוד שיטתי למעשה מעבדים אותו מחדש ומקהים את ההשפעה שיש לו על חיי המטופל ועל רגשותיו ותחושותיו. הטיפול כולל גם לימוד של שיטות וטכניקות שונות להרגעה, על מנת להשתמש בהן כשמרגישים חרדה גבוהה או רגש גדול שמציף מדי את המטופל, על מנת שאפשר יהיה לבוא במגע עם אותן תבניות קשות. כך, המטופל יודע שגם אם יוצף פתאום יש לו כבר את האפשרות להרגיע את עצמו ולהתמודד עם מה שיעלה. זה קצת כמו ללמוד לבלום לפני שעולים על כביש מהיר, כדי שאפשר יהיה לעשות זאת באופן בטוח ופחות מסוכן או מאיים.
החלק המרכזי והייחודי בשיטה הוא העיבוד- גירוי דו כיווני של שתי אונות המוח, באופן שאינו חודרני כמובן. כמו שהזכרנו, תחילה נהגו לעשות זאת באמצעות תנועות עיניים בלבד- כלומר הנחיית המטופל לעקוב אחרי אצבעות המטפל שזזות מולו או אחרי מנורה שזזה מצד לצד. עם השנים למדו שניתן לעשות זאת גם בדרכים אחרות, בהתאם לנוחות של המטופל והמטפל. כיום למשל נפוץ מאוד השימוש במנורה בה האור זז מצד לצד או במכשיר בעל שתי ידיות פלסטיק שמחזיקים אחת בכל יד, שרוטטות לסירוגין (כמו רטט של טלפון) פעם ביד ימין ופעם ביד שמאל. למעשה, ייתכן ואפילו התחושה הראשונית שפרנסין שפירו שמה לב אליה כשגילתה את השיטה, נבעה לא רק או לא בהכרח מתנועות העיניים, אלא מהצעדים שלה כשהלכה ביער, שגירו לסירוגין את שני צדי המוח.
מאפיין נוסף של השיטה הוא הניסיון למדוד כל הזמן באופן שיטתי את היעילות שלה, אפילו במהלך הטיפול עצמו. כחלק משיטת הטיפול מתבצעים כל העת מעקב ומדידה, כשהמטופל מתבקש בחלקים שונים של הטיפול לדרג את רמת המצוקה שלו למשל לפני ואחרי העיבוד, לאורך התהליך, על מנת לבחון שבאמת ישנו שיפור במצבו הרגשי וכמה. זה מאפשר למטופל להיות יותר ער לשינויים הללו שהוא מתבקש לזהות ולדרג. זה חשוב לא רק כדי לדעת שהטיפול באמת יעיל, אלא גם על מנת לחזק את הביטחון והמסוגלות של המטופל. כלומר, כשאדם רואה שהוא מצליח להתגבר על משהו שקשה לו, להתמודד איתו, זה נותן לו יותר מוטיבציה ועמידות להמשיך ולהתמודד עם קשיים נוספים בהמשך. לבסוף, ולא פחות חשוב מכך, זה מאפשר גם למטפל לזהות בצורה מדויקת יותר את יעילות התהליך, לעקוב ולשים לב אם יש צורך בשינויים או התאמות בהתאם לתחושות הספציפיות של המטופל.
מה החסרונות או הביקורת על EMDR?
למרות שהגישה נמצאה יעילה גם במחקר וגם בפרקטיקה, יש עליה כמובן גם ביקורת, כמו על כל גישת טיפול. ראשית, למרות שישנן השערות ותיאוריות שונות כאמור, עוד לא נמצא ואושש המנגנון הספציפי שבאמצעותו הגישה עובדת. כלומר יודעים שהיא עובדת ואפילו טוב, אבל לא ממש ברור איך ולמה. חוקרים רבים בתחום מנסים לבחון באמצעות מחקרים חדשניים במדעי המוח את המנגנון הספציפי שהופך את השיטה ליעילה. ייתכן שבשנים הקרובות יפורסמו תוצאות שיבהירו זאת.
ביקורת נוספת שנשמעה טוענת ש-EMDR למעשה עושה שימוש במרכיבים הקיימים בגישות אחרות, כמו למשל זרמים שונים של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, ומוסיפה להם על הגירוי הדו כיווני, שנותן תחושה "מדעית" או משכנעת יותר, אבל למעשה לא נותן ערך מוסף. כלומר שאין ייחוד או תועלת נוספת בטיפול הזה מעבר למרכיבים שהיא חולקת עם שיטות אחרות (כמו למשל החשיפה לאירוע באופן מבוקר ובטוח או תשאול קוגניטיבי סוקרטי).
סוג נוסף של ביקורת שנשמעת ביחס לגישת הטיפול הוא שהטיפול הזה עלול להיות טכני, שהוא לא לא כולל את ההעמקה או את הקשר הרגשי והאינטימיות. ביחס לכך חשוב לומר שהפרוטוקול הבסיסי אמנם מתייחס בעיקר להיבטים הטכניים, אך רק מטפלים מיומנים עם תואר שני טיפולי רשאים ללמוד אותו. כלומר כל מי שעוסק בשיטה זו הוא מטפל מיומן עם תעודות, שלמד בנוסף למקצוע הטיפולי שלו גם את שיטת הטיפול EMDR. כך כל מטפל יכול להחליט בהתאם להקשר ולמטופל הספציפי כמה דגש יש לשים על בניית הקשר והאינטימיות, לעיבוד ה״טכני״ של שיטת הטיפול או על כל היבט אחר. מטפלי EMDR משתמשים בשיטה הזו בנוסף לכל שאר הכלים והמיומנויות הטיפוליים שלהם ולא בנפרד. מטפל טוב ידע לזהות מה הצורך של המטופל ולהתאים את עצמו ואת הטיפול.
נראה אם כן, כי יחד עם הביקורות, שיש לקחת ברצינות ולהתייחס אליהן מבחינה אקדמית ומחקרית, נראה שמהבחינה הקלינית והיישומית הן לא ממש רלוונטיות. כלומר, כשמסתכלים על הטיפול עצמו ועל טובת המטופל והתועלת שהוא מפיק, אין בביקורות הללו דבר המערער את הערך והסיוע בהתמודדות עם הקשיים או הסימפטומים. כלומר, כמו כל שיטת טיפול אחרת, גם EMDR מציעה כלים או פרספקטיבה חדשים להתבונן באותה המציאות שכולנו חווים- המוח והחוויה האנושיים. הגישה לא מתיימרת להמציא שום דבר שלא קיים, אלא דרך להבין את אותה המציאות ולעבוד איתה טוב יותר.
המטרה בטיפול היא לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר. לסבול פחות מהכאבים או התחושות הקשות שלהם ולשחרר את מה שמעכב אותם. להרחיב את רמות החופש לבחור איך לחיות את החיים באופן שהם רוצים. ואת זה מחקרים מוצאים פעם אחר פעם ש-EMDR עושה בצורה מאוד יעילה. אז לעניינו זה לא ממש משנה אם השיטה הזו מציעה משהו מאוד חדשני, עושה שימוש בדברים שהיו קיימים לפני כן ואפילו אם אנחנו לא לגמרי יודעים להסביר איך היא עובדת. מה שחשוב הוא שהיא בטוחה, לא מסוכנת וכמובן עובדת ומועילה.
הצעד הראשון
נשמח להזמין אותך לשיחת היכרות קצרה, ללא התחייבות. זו הזדמנות להכיר, לשתף במה שעובר עליך, לשמוע קצת עלינו, לשאול את מה שחשוב לך לדעת וכמובן להתייעץ ולראות אם וכיצד נוכל לעזור או לחילופין להציע כיוונים מתאימים אחרים.